הסדרת התיישבות בדואית בהר הנגב

במסגרת פעילות זו, עמותת קשת מייצגת, משפטית ותכנונית, שתים מקהילות התושבים הבדואים של הר הנגב.

רקע

במרחב שבין מדרשת בן גוריון ומצפה רמון מתגוררים כ- 1250 אזרחים בדואים השייכים ברובם לפלגי הסראחין והזאיאדין של מטה שבט עזאזמה. רובם בארבעה כפרים לא מוכרים: רמת ציפורים, עבדה, משולש נחל חווה וואדי אריכא הממוקמים לאורך ציר כביש 40.

משנות ה- 50 של המאה ה- 20 נאלצו הבדואים בהר הנגב להתאים את מיקומם ותנועתם במרחב, למציאות החדשה שנוצרה עם הקמת בסיסי צה"ל וסגירת שטחי אימונים, הכרזה על שמורות טבע ושטחי אש. משנות ה- 70 נאלצו התושבים הבדואים בהר הנגב להתמודד עם אכיפה ועם מגבלות שהושתו עליהם שכללו גם העברת משפחות מעומק השטח לאזורים קרובים יותר לציר דרך 40.

אורח החיים המסורתי אותו מנהלים הבדואים תושבי הר הנגב ומורשתם, קשורים לסביבה הייחודית של המרחב. הידע האצור עדיין בקהילות בתחומי גידול בעלי החיים, מלאכות מסורתיות, הכרת צמחי התבלין וצמחי המרפא, החי והצומח במרחב, הקרקע, מיקרו-אקלים ומשטר המים, הינו ידע מקומי המהווה משאב חשוב לפיתוח בר קיימא. ידע מקומי זה והמסורת הבדואית הנטועים במרחב בו נשתמרו שרידי תרבויות מדבר של נוודים, הינם חלק מנוף התרבות של המרחב, וטמון בהם פוטנציאל לתרומה משמעותית לתיירות האזור.

על אף הבטחות, סיכומים והחלטות ממשלתיות לאורך השנים, מושבן של קהילות הבדואים במרחב הר הנגב, מעולם לא הוסדר על ידי מדינת ישראל.

תכנית הסדרה נוכחית

בישיבת הולנת"ע (הועדה הארצית לתכנונים עקרוניים) ביום ה 29.12.2015-התקבלה החלטה, בלחץ נציגי משרד הביטחון ומשרד החקלאות, שדחתה את הצעת מנהל התכנון להקמת ישוב קבע אחד ושלוש שכונות מרוחקות, אשר נועדה להסדיר את נקודות ההתיישבות במקומן ותחת זאת אימצה את הצעה לישוב קבע אחד ברמת ציפורים, כאשר שלושת נקודות ההתיישבות האחרות הוגדרו כמתחמי תיירות עתידיים.

שנתיים לאחר מכן, באוקטובר 2017, התניעה הרשות להסדרת התיישבות הבדואים את תהליך התכנון לאור החלטת הולנת"ע. לאור שינוי ייעודי הקרקע בתמ"א 35, החליטו גופי התכנון להקים את ישוב הקבע בעבדה, שבה מתגורר ריכוז האוכלוסייה הגדול ביותר אשר מגיע לכ-50% מכלל האוכלוסייה הבדואית במרחב.

לאור הפערים שנצפו, בין רשויות התכנון, לבין התושבים הבדואים, הקושי להבין את השפה התכנונית ודלות האמצעים לקחת חלק בהליך התכנוני, התגייסה עמותת קשת ללוות בתהליך את שתי הקהילות הדרומיות  – קהילת משולש נחל חווה וקהילת ואדי אריכא.

כיום מעניקה העמותה ייצוג משפטי ותכנוני באופן רשמי, כאשר המימון למימוש הייצוג מגיע הן מהתושבים הבדואים עצמם והן מתורמים פרטיים.

במסגרת הייצוג, מקיימים נציגי העמותה מפגשים קבועים עם התושבים, עוקבת אחר תהליך התכנון ומעבירה עדכונים שוטפים למיוצגיה וכן מופיעה בשמם בוועדות התכנון השונות.

סטטוס

2019 – לאחר דיונים מקדימים בוועדות המקומיות והמחוזיות, התקיימו דיונים, בועדות הארציות,  באשר לשינוי בתכנית מתאר מחוזית 14/4 המבקש להגדיר את עבדה כישוב הקבע ואת המוקדים התיירותיים בשאר שלושת הנקודות. על פי קביעת המועצה הארצית, הומלץ לממשלת ישראל על הקמת הישוב. מאחר ובתקופה זו מכהנת ממשלת מעבר בלבד, אין באפשרותה להכריז על הקמת הישוב.

עם כינון ממשלת קבע והכרזה על הקמת הישוב על ידה, יופקד השינוי לתמ"מ להתנגדויות. ועם אישורו, יוכנו ויופקדו תכניות מפורטות לישוב הקבע ולמוקדי התיירות.

בכוונת העמותה להגיש התנגדות לתכנית זו, התנגדות אשר תכלול את העקרונות הבאים:

  1. התכנית תוגדר כתכנית לשימור התרבות הבדואית של הר הנגב, שכן מדובר בתרבות הנמצאת בסכנת הכחדה.
  2. תכניות מפורטות של ישוב הקבע יופקדו ו/או יאושרו בד בבד עם התכניות למוקדי התיירות ולא בנפרד.
  3. יותרו מגורים למפעילי מתחמי תיירות משפחתיים במוקדי התיירות.

מאחר ובתקופה זו מכהנת ממשלת מעבר בלבד, אין באפשרותה להכריז על הקמת הישוב ואנו ממתינים לכינון ממשלה כאמור ולהחלטתה בעניין זה.

מסמכים לעיון:

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

אירועים קרובים

הצטרפו לניוזלטר שלנו

עמותת קשת היא צינור של מידע עבור חדשות ואירועים מעניינים במרחב הר הנגב ואנו מעדכנים מפעם לפעם את הציבור בנוגע לפעילות העמותה או פעילות של גורמים אחרים במרחב. אנו שומרים על פרטיות מכותבי רשימת הדיוור ופרטיהם לעולם לא ימסרו לצד שלישי למטרה כלשהי. לצפיה במדיניות הפרטיות של העמותה, אנא לחצו כאן.