הסדרת התיישבות בדואית בהר הנגב

עמותת קשת מייצגת משפטית ותכנונית, שתים מקהילות התושבים הבדואים של הר הנגב

רקע

במרחב שבין מדרשת בן גוריון ומצפה רמון מתגוררים כ- 1250 אזרחים בדואים השייכים ברובם לפלגי הסראחין והזאיאדין של מטה שבט עזאזמה. רובם בארבעה כפרים לא מוכרים: רמת ציפורים, עבדה, משולש נחל חווה וואדי אריכא הממוקמים לאורך ציר כביש 40.

משנות ה- 50 של המאה ה- 20 נאלצו הבדואים בהר הנגב להתאים את מיקומם ותנועתם במרחב, למציאות החדשה שנוצרה בעקבות הקמת בסיסי צה”ל וסגירת שטחי אימונים, הכרזה על שמורות טבע ושטחי אש. החל משנות ה- 70 נאלצו התושבים הבדואים בהר הנגב להתמודד עם אכיפה ועם מגבלות שהושתו עליהם, וכללו גם העברת משפחות מעומק השטח לאזורים קרובים יותר לציר דרך 40.

אורח החיים המסורתי אותו מנהלים הבדואים תושבי הר הנגב ומורשתם, קשורים לסביבה הייחודית של המרחב. הידע האצור עדיין בקהילות בתחומי גידול בעלי החיים, מלאכות מסורתיות, הכרת צמחי התבלין וצמחי המרפא, החי והצומח במרחב, הקרקע, מיקרו-אקלים ומשטר המים, הינו ידע מקומי המהווה משאב חשוב לפיתוח בר קיימא. ידע מקומי זה והמסורת הבדואית הנטועים במרחב בו נשתמרו שרידי תרבויות מדבר של נוודים, הינם חלק מנוף התרבות של המרחב, וטמון בהם פוטנציאל לתרומה משמעותית לתיירות האזור.

על אף, הבטחות סיכומים והחלטות ממשלתיות לאורך השנים, מושבן של קהילות הבדואים במרחב הר הנגב מעולם לא הוסדר על ידי מדינת ישראל.

הסדרת התיישבות בדואית בהר הנגב
הפגנת תושבים למען הסדרת התיישבות בדואית בהר הנגב

תכנית הסדרה נוכחית

בישיבת הולנת”ע (הועדה הארצית לתכנונים עקרוניים) ביום ה 29.12.2015 – התקבלה החלטה, בלחץ נציגי משרד הביטחון ומשרד החקלאות, שדחתה את הצעת מנהל התכנון להקמת ישוב קבע אחד ושלוש שכונות מרוחקות, אשר נועדה להסדיר את נקודות ההתיישבות במקומן ותחת זאת אימצה את הצעה לישוב קבע אחד ברמת ציפורים, כאשר שלושת נקודות ההתיישבות האחרות הוגדרו כמתחמי תיירות עתידיים.

לאחר שנתיים, באוקטובר 2017, התניעה הרשות להסדרת התיישבות הבדואים את תהליך התכנון לאור החלטת הולנת”ע. לאור שינוי ייעודי הקרקע בתמ”א 35, החליטו גופי התכנון להקים את ישוב הקבע בעבדה שבה מתגורר ריכוז האוכלוסייה הגדול ביותר אשר מגיע לכ-50% מכלל האוכלוסייה הבדואית במרחב.

לאור הפערים שנצפו, בין רשויות התכנון, לבין התושבים הבדואים, הקושי להבין את השפה התכנונית ודלות האמצעים לקחת חלק בהליך התכנוני, התגייסה עמותת קשת ללוות בתהליך את שתי הקהילות הדרומיות  – קהילת משולש נחל חווה וקהילת ואדי אריכא.

כיום מעניקה העמותה ייצוג משפטי ותכנוני באופן רשמי, כאשר המימון למימוש הייצוג מגיע הן מהתושבים הבדואים עצמם והן מתורמים פרטיים.

במסגרת הייצוג, מקיימים נציגי העמותה מפגשים קבועים עם התושבים, עוקבת אחר תהליך התכנון ומעבירה עדכונים שוטפים למיוצגיה וכן מופיעה בשמם בוועדות התכנון השונות.

דרישה לאחריות על קיום משותף - התיישבות בדואית בהר הנגב
דרישה לאחריות על קיום משותף – התיישבות בדואית בהר הנגב

סטטוס

2019

לאחר דיונים מקדימים בוועדות המקומיות והמחוזיות, התקיימו דיונים, בועדות הארציות,  באשר לשינוי בתכנית מתאר מחוזית 14/4 המבקש להגדיר את עבדה כישוב הקבע ואת המוקדים התיירותיים בשאר שלושת הנקודות. על פי קביעת המועצה הארצית, הומלץ לממשלת ישראל על הקמת הישוב. מאחר ובתקופה זו מכהנת ממשלת מעבר בלבד, אין באפשרותה להכריז על הקמת הישוב.

עם כינון ממשלת קבע והכרזה על הקמת הישוב על ידה, יופקד השינוי לתמ”מ להתנגדויות. עם אישורו, יוכנו ויופקדו תכניות מפורטות לישוב הקבע ולמוקדי התיירות.

בכוונת העמותה להגיש התנגדות לתכנית זו, התנגדות אשר תכלול את העקרונות הבאים:

  1. התכנית תוגדר כתכנית לשימור התרבות הבדואית של הר הנגב, שכן מדובר בתרבות הנמצאת בסכנת הכחדה.
  2. תכניות מפורטות של ישוב הקבע יופקדו ו/או יאושרו בד בבד עם התכניות למוקדי התיירות ולא בנפרד.
  3. יותרו מגורים למפעילי מתחמי תיירות משפחתיים במוקדי התיירות.

מאחר ובתקופה זו מכהנת ממשלת מעבר בלבד, אין באפשרותה להכריז על הקמת הישוב ואנו ממתינים לכינון ממשלה כאמור ולהחלטתה בעניין זה.

2020

עם הקמת ממשלת נתניהו בשנת 2020 ומינוי עמיר פרץ לשר הכלכלה, הועברה הרשות לפיתוח ההתיישבות הבדואית לפעול תחת משרדו. פרץ שאף להעביר החלטת ממשלה להכרה בשלושת הכפרים.

העמותה ניסתה להשפיע על נוסח ההחלטה והעבירה ניירות עמדה מטעם תושבי הקהילות המיוצגות ללשכת שר הכלכלה ולמנכ”ל משרדו, מר דוד לפלר, ונציגים מטעם העמותה אף נפגשו עם לפלר והציגו לו את עמדת התושבים – חזרה לתכנית השכונות המרוחקות של מנהל התכנון משנת 2015.

לבסוף, נוסח ההחלטה של פרץ כלל לא עלה לדיון הממשלה מאחר ומפלגות הימין בממשלה זו (ימים ספורים לפני התפרקותה) , חישקו את החלטת ההכרה עם דרישתם להכרה ב 70 מאחזים לא חוקיים של מתנחלים בגדה המערבית, דרישה לה התנגד בתוקף שר הביטחון דאז, בני גנץ.

2021

לאחר המתנה של למעלה משנתיים, במסגרת ההסכם הקואליציוני בין מפלגת יש עתיד למפלגת רע”מ, הוסכם על כך שתוך 45 יום תגובש ותאושר החלטת ממשלה להכרה בשלושה כפרים לא מוכרים בנגב – רח’מה (הסמוכה לירוחם) חשאם אזאנה הסמוכה לבאר שבע והישוב עבדה, ישוב הקבע המיועד לאוכלוסית הקהילות הבדואיות של רמת הנגב.

טרם קבלת ההחלטת הממשלה, פנתה העמותה בשם התושבים המיוצגים, למספר רב של גורמי ממשל מתוך נסיון להשיב לשולחן הדיונים את תכנית מנהל התכנון משנת 2015, אשר הגדירה את מקום מגורי הקהילות כשכונות מרוחקות של ישוב הקבע. למרות נסיונות אלה, קיבלה הממשלה בתאריך 3.11.2021, החלטה הממשיכה להגדיר את הקהילות כ”מוקדי תיירות” תוך ציון מפורש מוקדי החקלאות והתיירות לא ישמשו למגורי קבע.

בנוסף, קבעה החלטת הממשלה (לדרישתה של שרת הפנים, איילת שקד ממפלגת ימינה) כי תגובש תכנית שתבטיח הסכמה מראש של לפחות 70% מסך האוכלוסייה המיועדת לקליטה ביישוב, להתכנס לתוך תחומי הישוב. דרישה זו מחייבת את משרדי הממשלה לקיים משא ומתן מול נציגי התושבים, בו יוחלט על מתווה מוסכם.

עד כה, למרות פניות חוזרות ונשנות למשרד הרווחה, כחודשיים מיום החלטת הממשלה, טרם נפגש גורם ממשלתי כלשהו עם התושבים או נציגים של העמותה.

נכון לעכשיו, תושבי קהילות הלווין של היישוב עבדה (הקהילות המיוצגות ע”י העמותה וקהילת סאהל אל-בגאר/רמת ציפורים) , מסרבים לכל הסכמה להתפנות לישוב הקבע, עד שיוצג להם מתווה העונה על דרישות המינימום:

  • הכרזה על התכנית כתכנית לשימור המורשת הבדואית של הר הנגב
  • הפקדה ואישור של תכניות מפורטות למוקדי התיירות בד בבד עם התכניות המפורטות להקמת ישוב הקבע
  • הגדרה ברורה של היקף הקרקעות עבור מוקדי התיירות
  • הגדרה ברורה של זכויות במקרקעין ושימושים תיירותיים וחקלאיים בחלקות משפחתיות במוקדי התיירות
  • הכרה במשפחות, כמפעילות של מתחמים תיירותיים ולהתיר מגוריהן במתחמי התיירות במוקדי התיירות
  • הגדרה ברורה של זכויות במקרקעין ושימושים תיירותיים וחקלאיים בחלקות משפחתיות בישוב הקבע

קהילות אלה מהוות למלעלה מ 45% מהאוכלוסיה הבדואית בהר הנגב, כלומר, ללא הסכמתן, אין סיכוי בתנאים הנוכחיים, להגיע לסף ההסכמה הקבוע בהחלטת הממשלה.

במקביל, העמותה פועלת בזירה המחוזית ובצירוף מקרים, ביום החלטת הממשלה (3.11.2021), קיימה סיור של 6 שעות, בכל קהילות הר הנגב עבור חברי הוועדה המחוזית ואנשי מחוז דרום של מנהל התכנון. הסיור כלל ביקור במתחמים משפחתיים ומפגש בלתי אמצעי של אנשי המחוז עם התושבים עצמם, כדי לשמוע ממקור ראשון על התקוות, השאיפות והמצוקות של נציגי הקהילות.

ניכר כי המשתתפים הבינו לעומק את הסוגיות ורצונות התושבים ואנו מקווים כי תובנות אלה יובאו לידי ביטוי בעתיד, עם תחילת העבודה על תכניות המפורטות לישוב הקבע ולמוקדי התיירות.

2022

לאחר קבלת החלטת הממשלה ניסחה והפיצה עמותת קשת נייר עמדה נוסף ביחס להחלטה זו. בנייר עמדה זה אנו מבקשים לשוב ולהדגיש, ביתר שאת, את נושא שימור התרבות הבדואית בהר הנגב, הנמצאת בסכנת הכחדה.

שוב אנו מבקשים ממשרדי הממשלה, ובראשם משרד הרווחה, לתת כלים סטטוטוריים לשימור תרבות ייחודית זו, שהינה חלק בלתי נפרד מהנוף התרבותי של המדבר הישראלי.


אנו מקווים כי נציגי משרדי הממשלה האמונים על ביצועה של החלטת הממשלה, יטו אוזן קשבת לפניות ולדרישות של התושבים, כך שניתן יהיה להוציא את ההחלטה לפועל בהקדם האפשרי.

מסמכים לעיון:

הצטרפו לניוזלטר שלנו

עמותת קשת היא צינור של מידע עבור חדשות ואירועים מעניינים במרחב הר הנגב ואנו מעדכנים מפעם לפעם את הציבור בנוגע לפעילות העמותה או פעילות של גורמים אחרים במרחב. אנו שומרים על פרטיות מכותבי רשימת הדיוור ופרטיהם לעולם לא ימסרו לצד שלישי למטרה כלשהי. לצפיה במדיניות הפרטיות של העמותה, אנא לחצו כאן.

מגיעים לבקר במצפה רמון?

מעוניינים להעשיר את הביקור בתוכן מקומי מרתק?

נשמח לפגוש אתכם ולספר לכם את סיפורה של עמותת קשת, על איך אקטיביזם ופעולה אזרחית נחושה יכולים לשנות מציאות, בישוב המבודד ביותר בישראל.

דילוג לתוכן