סופשבוע מלאכות קדומות
מסע גילוי מחדש של מלאכות המדבר הנעלמות
סוף שבוע של מלאכות קדומות בן 3 ימים, בהדרכת ג’מיעה ועיד אל-קשחר, בדגש על טוויית צמר ואריגה בדואית מסורתית
5 עד 7 באוקטובר 2023
בואו למסע לגילוי מחדש של חוכמה עתיקה ועשירה: החוכמה של חיי הנוודות ומלאכות המדבר הבדואיות ההולכות ונעלמות מן העולם.
במשך אלפי שנים חיו שבטי הנוודים במדבר עם עדריהם, בתנועה מתמדת בעקבות המרעה, והמשאבים הדלילים של המדבר סיפקו עבורם מים, מזון, מחסה וביגוד. לצורך הישרדותם במרחבים הצחיחים, היה עליהם לפתח היכרות אינטימית עם המדבר, עונות השנה, האדמה, החי והצומח, לזהות הזדמנויות וסכנות, ולהתאים את אורח חייהם לסביבתם. בתוך כך הם פיתחו אומנויות ומלאכות שונות שעזרו להם לשרוד בסביבה טבעית קיצונית וייחודית, ביניהן ליקוט צמחי מדבר לשימושים שונים, גידול ואיסוף חיטה, אפיית לחם, הפקת מוצרים מן העדר – ביניהם אריגה ומוצרי חלב, ובהמשך גם קלייה וטחינה של קפה.
כיום, נותרו בהר הנגב משפחות בדואיות מעטות שעדיין משמרות את אותו ידע ומיומנויות עתיקים, והן פותחות את אוהליהן לאורחים המעוניינים ללמוד קצת מאותו ידע חשוב ההולך ונעלם.
פרטים נוספים
מרצה - ג’מיעה ועיד אלקאשחר
על המרצה
ג’מיעה אלקאשחר
נולדה על אדמת המדבר לא רחוק ממקום מגוריה היום. נשואה לעיד אלקאשחר, פקח ותיק ובכיר ברשות הטבע והגנים. לג’מיעה ועיד 10 בנים ובנות, רובם כבר נשואים עם ילדים. משפחתם חדלה לנדוד באופן סופי בתחילת שנות ה90 והם התיישבו למרגלות תל עבדת. מאז הם נודדים נדידה חלקית רק בעונת האביב ובשאר ימות השנה רועים את עדריהם בקרבת הבית. כילדה גדלה ג’מיעה באוהל ארוג שיער עיזים שארגה אמה. למחייתם הם השתמשו בחומרי הגלם שהיו מצויים בסביבתם; צמר, עורות, אבנים, צמחים ועצים מהם יצרו את מעט הציוד שהיה ברשותם. הם אכלו ממה שגידלו – בשר, מוצרי חלב, חיטה שזרעו וצמחים שליקטו. לעיתים רחוקות מישהו היה מגיע לשוק לקנות או להחליף מזון או חפצים שהגיעו מרחוק. ג’מיעה מחזיקה אוצר אדיר של ידע ורואה בעשייה שלה שליחות גדולה ומסר לדורות הבאים.עיד אלקאשחר
עיד הוא אחד מחלוצי התיירות הבדואית בהר הנגב ומארח אלפי מבקרים במתחם הביקור המשפחתי. הוא איש מדבר אמיתי ששומר על המסורת הבדואית, גשש בחסד עם ידע עצום על המדבר. עיד הוא גם חקלאי המגדל חיטה ושעורה בשיטות מסורתיות, שותף לפרויקט החקלאות המסורתית של ארץ האוהלים ומטפל חלקה נסיונית להשבת זני חיטה מדבריים עתיקים שנכחדו מארצנו. לפרנסתו הוא עובד כפקח תשתיות של רשות הטבע והגנים המפקח בין השאר, על פרויקט הטמנת קווי המתח המכתש ועל עבודות קצצ”א במרחב הר הנגב.מקום
מיזם ארץ האוהלים שואף לחשוף את המורשת והמסורת המדברית שאותן משמרים השבטים הבדואים בהר הנגב, לקהל הרחב בארץ ובעולם.
בהר הנגב, בין שדה בוקר למצפה רמון, נותרו משפחות בדואיות מעטות, בהן כ-1250 נפש בסך הכל, השומרות על אורח החיים הבדואי הקדום, שנמצא כיום בסכנת הכחדה. המשפחות הללו מתפרשות בין חמש קהילות החיות במאהלים שבטיים – רמת ציפורים, נחל חווה, עָבּדֶה, נחל אָרִיכָא. ובמצפה רמון.
קהילות אלה הן שריד אותנטי, נדיר ומרגש לתרבות ייחודית, אשר כמעט ונעלמה מישראל בכלל ומהנגב בפרט.
בתוך הידע המקומי העתיק והחשוב טמון גם הפוטנציאל לפיתוח התיירות באזור.
לתיירות המורשת הבדואית יש תפקיד משמעותי כמקור פרנסה – מחד, ומאידך – כצעד לשימור המסורת המיוחדת של קהילות הבדואים בהר הנגב. אבל האתגר בקידום ושיווק של תיירות בדואית הוא הנגשת המידע לקהל הרחב.
קיים קושי רב ביכולתם של מיזמי התיירות הקטנים הללו לתחזק מערך שיווק ומכירה בעולם דיגיטלי, על כל המשמעויות הכרוכות בכך. כאן נכנס לתמונה המיזם ״ארץ האוהלים״.
המיזם מטפל בכל הנושאים הקשורים לשיווק, סוכנים, אתר אינטרנט, מכירה וגביה, החזרים, רשויות מס, ביטוח וכדומה. ובכך לאפשר לתיירנים הבדואים להתרכז בפעילות עצמה, ולכם – להנות ממנה.