מצילים את הצין

עד תחילת שנות ה-80, היו במעיינות בנחל צין, נווה המדבר הגדול בארץ, מים צלולים, מאות עצי תמר מרשימים, ומגוון בעלי חיים שניזונו מצמחיית המדבר לצד המוני מטיילים שהגיעו לטייל ולשכשך רגליים במים הצוננים.

את האידיליה הזו קטעו מפעלי כיל.

במשך עשרות שנים כי״ל כורה פוספטים במעלה נחל צין, כשהמפעלים ופעילות הכרייה נמצאים באגן הניקוז של נחל צין. תהליך שטיפת הפוספטים מותיר בוצה מזוהמת ורעילה שאותה יש לרכז במאגרים ייעודיים. כל אלו נמצאים במרחק 10 ק״מ בלבד מעין צין. המאגרים העצומים שלא דופנו כהלכה מחלחלים מיום הקמתם למי התהום הנובעים בעין צין ועין עקרבים. לאורך השנים נבנו עוד ועוד מאגרים וכולם נבנו באותה שיטה רשלנית, ללא אישורי בנייה וללא עמידה בתקנים.

התוצאה: במקום בריכות מים עונתיות וצלולות – הופיעו באפיק הנחל שלוליות מזוהמות בצבע ירוק זרחני. הצמחייה המדברית הומלחה, הורעלה ומתה ואיתה גוועו כמעט כל עצי התמר, במקומה השתלטה על המעיינות צמחיית מלחות. נזק אדיר נגרם לחיות הבר שניזונו ממי המעין ומצמחיית המעיינות, להקות ציפורים כבר אינן מקננות או עוצרות  במעיינות במהלך הנדידה כיוון שמדובר באזור מסוכן עבורן.

המים בנחל נמהלו בנוזלים מסוכנים לטבילה ולמגע שעלולים לגרום למחלות, כוויות וצריבות. לאורך הנחל הוצבו רק שלטי אזהרה מועטים שמתריעים בפני המטיילים על הסכנה.

בספטמבר 2020 הגישו ארבעה אזרחים, רועי גלילי(ממושב עידן), עומרי שקותאי (ממושב צופר), דורית אביהר (ממושב חצבה), ליאורה אמיתי (מהישוב חרשים) בשם תושבי ישראל, תביעה ייצוגית לבית המשפט כנגד חברת כי”ל ומנהליה על שזיהמו במשך 40 שנים את המעיינות בנחל צין. המאבק המשפטי נועד להציל את נווה המדבר, לשקם את הטבע ולפצות את הציבור.

גוויעתה של שמורת טבע אדירה וחשובה התרחשה בשל רשלנותה של חברת כי״ל ומנהליה.

דרך המאבק המשפטי הקבוצה פועלת כדי לשקם את עין צין, עין עקרבים וגבי שיש מההרס האקולוגי של כיל, לעצור את חלחול הנוזלים ממאגרי השפכים של נוזלי הפוספטים, ולפצות את הציבור שנכסיו הטבעיים נגזלו ממנו.

ההרצאה מספרת את סיפור המאבק.