תיקון הכשלים הסביבתיים בתכנון השכונה המערבית החדשה במצפה רמון
לקראת סוף שנת 2017 הופקדה להתנגדויות השכונה המערבית של מצפה רמון. מדובר בשכונה יוקרתית הכוללת 185 יח”ד על מגרשים של חצי דונם. כל יחידת דיור זכאית להקים גם שתי יחידות נופש צמודות. השכונה צמודת דופן לשכונת גוונים, צמודת הקרקע, שהוקמה בשנות התשעים ובפי תושבי מצפה רמון עדיין נקראת “השכונה החדשה”.
כשלים סביבתיים בתכנון
שטחי מדבר מופרים שאינם מיועדים לבינוי – בבדיקת מסמכי התכנית המופקדת, שערך תחום תכנון וסביבה של עמותת קשת, התגלה כי למרות הדרישות המפורטות מאת המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבינוי והשיכון, יוזם התכנית השכונה המערבית נמנע מלהגיש איתה שיקום של כ-40 דונם קרקע שהופרו בשנות התשעים. השטחים הללו הופרו במהלך פיתוח שכונת גוונים ומעולם לא שוקמו על ידי משרד הבינוי.
רצועת חיץ בין השטח הבנוי למדבר – המשרד להגנת הסביבה דרש גם יצירת רצועת חיץ ברורה בין השטחים המבונים לשטח הפתוח. במקום תכנון של רצועת חיץ כזו שגם תגן על השטחים הפתוחים וגם תתרום כטיילת מדברית לאיכות החיים של תושבי השכונה ומבקריה, משרד הבינוי תכנן רק שביל עפר לביובית.
נסיון העבר מלמד כי שבילים כאלה בשולי שכונות הגובלות במדבר הופכים עם הזמן למזבלות פיראטיות של פסולת בניין וגזם, מחסנים מאולתרים ופלישות קרקע להרחבת גינות פרטיות. המועצה המקומית מתקשה לבצע פעולות אכיפה ותחזוקה בפריפריות של השכונות והתוצאה היא מפגעים ההולכים ונערמים ובסופו של דבר פוגעים בטבע.
מתחמי כלי אצירת פסולת למחזור – למרות הדרישה בנספח הנופי, תכנית הבינוי לא כללה תכנון של מתחמים בהם מוצבים כלי מחזור לנייר, זכוכית, אריזות ומחזוריות בקבוקים.
הניסיון מלמד כי הימנעות מתכנון מראש של מתחמים אלה גורר הצבה ספורדית של כלי אצירה גדולים במקומות בעלי יעוד אחרים ותורם לאווירה ‘מבולגנת’ בשכונה, לתחזוקה לקויה של מתחמי וכלי האצירה וכן לירידה במוטיבציה של תושבים לנקוט בפעולות מחזור ולשמירה על סביבת מתחמי אצירת פסולת נקיה.
מה דרשנו בהתנגדות?
- תכנון שיקום שטחים מופרים – להתנות את ההיתר לפיתוח השכונה בהגשת תכנית שיקום השטחים המופרים.
- תכנון רצועת חיץ – במקום שביל הביובית דרשנו לתכנן שביל נופי מטופח המיועד להליכה ולרכיבת אופניים, בחיפוי אספלט או אבן משתלבת ואבן שפה התוחמת אותו, בשילוב של נקודות תצפית אל הנוף בהן ימוקמו מספר פינות ישיבה והצללות ולקשר אותו אל השכונה.
- תכנון מתחמי כלי אצירה למחזור – ביקשנו לתקן את תשריט נספח הבינוי כך שיכלול מתחמים ייעודיים להצבת כלי אצירה ציבוריים שאינם נכללים כיום כגון מחזוריות בקבוקים, כלי אצירת זכוכית ונייר, לרבות פריסה הגיונית של מתחמים אלה על פני השכונה במרחקים סבירים תוך הקפדה על התאמת נגישות ורדיוס תפעולי מספק לרכבי פינוי.
החלטת הועדה המחוזית
הועדה המחוזית קיבלה את מרבית סעיפי ההתנגדות באופן שמשפר באופן משמעותי את תכנון השכונה ואת איכות החיים של תושביה העתידיים.
- שיקום השטחים המופרים – הועדה החליטה כי תנאי לקבלת תעודת מסירה לעבודות הפיתוח יהיה פינוי פסולת בניין וביצוע שיקום ע”פ תכנית שיקום בכל השטחים הגובלים.
- רצועת חיץ – אורך הדופן החיצונית של דרך הביוב תתוכנן רצועת שיקום נופי ברוחב – 15 מ’ לכל הפחות. ברצועה זו יתוכנן שיקום נופי, הכולל שביל נופי בטיפול אקסטנסיבי, נקודות תצפית לנוף, וכן שיקום צמחי שיתואם עם רט”ג והמשרד להגנת הסביבה.
- מתחמים למחזור – בעניין אצירת האשפה הוועדה החליטה לדחות את ההתנגדות. אנו מקווים כי בשלב התכנון המפורט ישכילו המתכננים לתת את הדעת על נושא זה.
פיתוח השכונה
תחום תכנון וסביבה מבצע מעקב שוטף אחר הטמעת הוראות התב”ע בתכנון המפורט לביצוע פיתוח השכונה
עידכון יולי 2020
במהלך 2019-2020 החל שיווק מגרשי השכונה במכרזים של רשות מקרקעי ישראל על פי תכנית שיווק שיזמה המועצה המקומית.
49 המגרשים הפחות מוצלחים, הפונים לשכונת גוונים, הוקצו לבניה פרטית (בנה ביתך) כאשר ב 25 מהם ניתנה קדימות לבני הישוב. 136 המגרשים המוצלחים יותר הוקצו לטובת בניה קבלנית כאשר המכרז פונה לקבלן יחיד, שגם מחוייב, על פי מסמכי המכרז להקים בשכונת הגמל, מבנה תעסוקה בשטח של 2,000 מ”ר רבוע.
שני מכרזי הקבלן שהתקיימו הניבו אפס הצעות ואילו מכרז בנה ביתך הראשון הסתיים בביקוש נמוך של 16 מגרשים בלבד. כלומר הביקוש למגרשי השכונה נכון למועד זה עומד על פחות מ 8% בלבד.
חרף הביקוש הדל, המועצה המקומית ומשרד הבינוי החליטו בכל זאת לפתח את כלל מגרשי השכונה בתקציב מיוחד של 24 מיליון ₪ שהעביר משרד הבינוי לחברה הכלכלית לפיתוח מצפה רמון. מבחינת המועצה המקומית ומשרד הבינוי והשיכון, הפיתוח מהווה “אקט שיווקי” על מנת להראות לקבלנים פוטנציאלים “רצינות”.
משבר הקורונה, יחד עם משבר האקלים, מלמדים אותנו כי לפגיעה בטבע ובשטחים הפתוחים יש מחיר כלכלי, חברתי וסביבתי כבד. האם אין עלינו בעת הזו, ללמוד את השיעור ולצמצם למינימום הכרחי הרס נוסף של בתי גידול ושטחים טבעיים, במיוחד באזורים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה?
עקב משבר הקורונה, מדינת ישראל הולכת ונקלעת למשבר כלכלי הקשה ביותר בתולדותיה. האם יהיה זה נכון להשקיע כעת תקציבי מכספי הציבור במיזם, שטרם הוכח כי ביכולתו להתממש?
מסיבות אלה, פנתה העמותה, בתחילה אל מנכ”לית החברה לפיתוח מצפה רמון, עו”ד נעמה דהאן ולאחר מכן אל מנכ”ל משרד הבינוי, בבקשה לדחות את מועד תחילת פיתוח השכונה עד לשיווק מוצלח ומוכח של לפחות 50% מהמגרשים.
לצערנו הרב, המועצה המקומית מצפה רמון ומשרד הבינוי לא שעו להגיון הסביבתי והכלכלי העומד בבסיס הפניה והחליטו להתקדם בכל זאת עם הפיתוח. נותר רק לקוות שהשכונה לא תהפוך לעוד פיל לבן מצפאי כמו המנחת שלא קם (1000 דונם) או אזור התעשייה הכבדה (1500 דונם) שהחריבו שטחים פתוחים ועומדים עד היום בשיממונם.
