המשרד לשוויון חברתי הקצה לכל מועצה מקומית בארץ תקציב ייעודי צנוע שמטרתו קיום פעילויות הסברה וחינוך בנושא לה״טבים –  רכישת ספרים לספרייה, הרצאות, קיום מעגלי שיח, פתיחת קו חירום לנוער להט״בי ועוד. מועצת מצפה רמון סירבה למשוך את התקציב הזה.

פרט לעיירה הדתית שלומי, מצפה רמון היא המועצה היחידה שסירבה למשוך את התקציב המדובר, בטענה ש״המועצה לא עוסקת בקידום קהילות״.

יותר מאוחר גילינו, לפי מכתב רשמי שפרסם רוני מרציאנו מרום, על נייר רשמי של המועצה, כי לתפיסתו, ״הלה״טבים אינם קהילה״, והוא ״לא מכיר בדגל הגאווה״.

החלטת המועצה היא זו שגרמה לנו להתעורר למחאה ולארגן את האירוע. 

חשוב להבין: פעילויות בנושא להט״בים מצילות חיים! הן מצילות בני נוער וגם מבוגרים שחשבו להתאבד ומעניקות תקווה חיונית בתוך ים של חושך. גם היום, ישנם צעירים רבים במצפה רמון שמסתירים את זהותם מתוך פחד, בושה או חשש מהתנכלויות שחוו כאן.

יש גם רבים ורבות שברחו מהיישוב ולא מעט משפחות מקומיות שנמצאות בנתק מתמשך עם הילדים והילדות שלהם עקב הגדרתם המינית. כלומר – האפליה, ההשתקה וחוסר השוויון הם הסטטוס קוו כאן, במצפה רמון – ומצד המועצה אין כל התמודדות או הכרה במצב החמור הזה.