חקלאות מסורתית בהר הנגב

עמותת קשת פועלת לשימור נוף התרבות המדברי של הקהילות הבדואיות של הר הנגב, באמצעות טיפוח מיומנויות ומיזמים של חקלאות מסורתית בהר הנגב

חקלאות קדומה בהר הנגב

משחר המהפכה החקלאית ועד לימינו, אזור הר הנגב היה בית לתרבויות חקלאיות רבות. חקלאות מדברית זו התפתחה למרות תנאי אקלים של פחות מ- 100 מ"מ גשם בשנה והיא מלמדת על יכולת אגרו-טכנולוגית והידרולוגית גבוהה. חקלאות זו, הביאה להתפתחות כלכלית משמעותית בנגב, בכל תקופה בה היא פרחה. בכל ערוץ נחל בהר הנגב הגבוה קיימים, עד היום, שרידים של חקלאות מסורתית בהר הנגב בדמות טראסות חקלאיות, בורות אגירת מים, מבנים ומתקנים חקלאיים, גתות וגרנות.

קהילות הבדואים בהר הנגב

הר הנגב מונה כ- 1300 תושבים בדואים היושבים, ברובם המוחלט, בחמש קהילות מובחנות. הקהילות הבדואיות המתקיימות במאות השנים האחרונות ברחבי הר הנגב, הן חלק חשוב ממרקם החיים במדבר. קהילות הרועים, השייכות לפלגי הסראחין והזאיאדין של מטה עזאזמה, נהגו לנדוד עונתית בין אזור ההר הגבוה, בו מזג האוויר נוח באביב ובקיץ, לבין אזור הנחלים הגדולים (רמון, נקרות, מישר ופארן) הנמוכים והחמים יותר ושופעי מרעה בעונות הסתיו והחורף.

אורח החיים המסורתי אותו מנהלים הבדואים תושבי הר הנגב ומורשתם, קשורים לסביבה הייחודית של המרחב והמשאבים הטבעיים שהוא מספק (קרקע, מים וצמחייה). הידע האצור עדיין בקהילות אלה בתחומי גידול חיות משק (עז שחורה וגמלים), מלאכות מסורתיות, הכרת צמחי התבלין וצמחי המרפא, החי והצומח במרחב, הקרקע, מיקרו-האקלים ומשטר המים, הינו ידע מקומי יקר, המהווה משאב חשוב לפיתוח בר קיימא. ידע מקומי זה והמסורת הבדואית, הנטועים במרחב בו נשתמרו שרידי תרבויות מדבר סמי-נוודיות, הינם חלק מנוף התרבות של המרחב, וטמון בהם פוטנציאל לתרומה משמעותית לתיירות ושמירה על הצביון הטבעי של האזור.

קהילות הבדואים של הר הנגב הן המחזיקות האחרונות בשרידי נוף תרבות חקלאות הבעל המסורתית של המדבר, המבוססת על מי נגר. קהילות אלה עדיין זורעות שדות תבואה (חיטה ושעורה) קטנים בערוצי הנחלים, הנחרשים ונקצרים ידנית ומטפחות בוסתני זית ועצי פרי אחרים, ככל הניתן, בהתאם למגבלות הסטטוטוריות הקיימות.

קהילות אלה הן בעלות אופק תכנוני להסדרה והכרה ע"י מדינת ישראל, במסגרת החלטת ממשלה 579 מתאריך 3.11.21 והחלטת ממשלה 1362 מתאריך 10.4.22. במסגרת החלטות הממשלה אלה, הקהילות אמורות, בהליך הסדרה והכרה, להפוך למוקדי תיירות וחקלאות מסורתיות.

לצד מיזם ארץ האוהלים, הפועל מיולי 2022, אשר מקדם ומעודד את ענף התיירות הבדואית המסורתית, אנו מבקשים לסייע, לבסס ולחזק את שימור חקלאות הבעל המסורתית בקרב קהילות הר הנגב, הן כפעולת שימור תרבותי וחלק משלים של ענף התיירות המסורתית והן ככלי לחיזוק פרנסת הקהילות והגברת הביטחון התזונתי.

מטרות המיזם

שחזור ושימור החקלאות הבדואית המסורתית של הר הנגב משרת מטרות רבות:

• שימור התרבות ומיומנויות המדבר הבדואיות הייחודית לקהילות הר הנגב 
• הגדלת היקף התעסוקה וההכנסה מחקלאות מסורתית
• הקלת רף הכניסה של חקלאים חדשים לעיסוק בתחום
• שיתופי פעולה חוצי מגזרים בתחום התיירות והחקלאות המסורתית
• הכשרות והגברת הידע המקצועי בתחום חקלאות בעל מדברית
• רענון מיומנויות מסורתיות בתחומי החקלאות והמלאכות. 
• הקמת בוסתנים, שדות, מטעים וביות צמחי מרפא מדבריים על בסיס חקלאות בעל מסורתית ,לצורך אבטחת ביטחון תזונתי לצד גידול למטרות מסחריות אך בשיטות מסורתיות.

יעדי המיזם

• שימור חקלאות מסורתית הנמצאת בסכנת הכחדה.
• איתנות כלכלית והשגת קיימות עצמאית של מסגרות העבודה של המיזם.
• ביסוס תשתיות ואמצעים הנדרשות לשם הגדלת היקפי הפעילות והיבולים.
• פיתוח מוצרי מורשת חקלאית נוספים תוך טיפוח התשתיות התיירותיות והחקלאיות וטיפוח נראות מתחמי הקהילות.

מה כולל המיזם לחקלאות מסורתית בהר הנגב

1. מחקר אקדמי יישומי להשבת זני חיטה עתיקים (זני מורשת)

• זנים אלה היו נפוצים בקרב הבדואים בישראל עד לפני עשורים מעטים. לטענת החקלאים הבדואים, זנים אלה (דאביה, אדביסאווי) מותאמים לסביבה המדברית  לגידול בעל בסביבה שחונה והם בעלי ערכים תזונתיים גבוהים. המחקר יבדוק טענות אלה ויגדיר תנאי קרקע אופטימליים לגידול הזנים.
• הכשרת חלקות חקלאיות לגידול של זנים אלה.

2. מחקר אקדמי יישומי לביות וגידול מסחרי של צמחי מרפא וחליטה מדבריים

• הכשרת חלקות עבור גידול מסורתי למטרות מסחריות (לדוגמה: געדה מצויה, כוכב ריחני, אכילאה ריחנית, קטלה חריפה, לענת מדבר, אזובית המדבר).
• המחקר יגדיר את תנאי הקרקע האופטימליים לכל זן וזן למיקסום של היבול במינימום משאבים (לרבות משאבי מים).
• ייצור קו מוצרים מסחריים על בסיס ידע מסורתי.

3. טיפוח בוסתנים של עצי פרי, בדומה למודל הבוסתנים המאפיינים את אזור ההר הגבוה בסיני

• ביצוע הכשרות לחיזוק מיומנויות חקלאות מסורתית, בסיוע מומחים בתחום זה
• נטיעת בוסתני עצי פרי ואספקת מערכות השקיה

המיזם כולל מרכיבי כ"א לניהול, ייעוץ, ביצוע הכשרות והדרכות ולעבודה חקלאית, עבודת מחקר מעשי, עבודות להכשרת חלקות חקלאיות, רכישה של ציוד חקלאי, עצי פרי, זרעים, הקמת חממות לביות צמחי בר, ופיתוח מוצרים על בסיס התוצרים החקלאיים.

השותפים שלנו למחקר האקדמי על חקלאות מסורתית בהר הנגב –

מכון הערבה ללימודי הסביבה (ע"ר) הנו מרכז מחקר סביבתי ומוסד אקדמי אזורי, המוקדש לבניית שיתוף פעולה סביבתי חוצה גבולות, ונמנה בין המוסדות המובילים בעולם בתחומו, היה השותף הראשון שהצטרף למיזם. 

מתוך המכון מובילים את מחקר חקלאות מסורתית בהר הנגב ד"ר מירי לביא – דוקטור לאקולוגיה פוליטית. חוקרת ומרצה ללימודי סביבה חברה ואקלים במכון ערבה ללימודי סביבה ובאוניברסיטת תל אביב.  וד"ר אורן הופמן  אגרו-אקולוג במקצועו, מנהל את המרכז לחקלאות בת-קיימא במכון הערבה.

אל המכון הצטרפו גם הפרופסורים פאר אינגווארסון (Pär Ingvarsson)  ומרטין ווי (Martin Wein)  מאוניברסיטת SLU בשבדיה.

אוניברסיטת SLU מקדמת חינוך, מחקר וניטור והערכה סביבתיים בשיתוף עם החברה בכללותה. באמצעות ההתמקדותv באינטראקציה בין בני אדם, בעלי חיים ומערכות אקולוגיות ושימוש אחראי במשאבי טבע, האוניברסיטה תורמת לפיתוח חברתי בר קיימא ולתנאי חיים טובים על הפלנטה שלנו.

פרופסור פאר אינגווארסון הוא פרופסור לגנומיקה וגידול צמחים ב-SLU ובעל ניסיון רב בעבודה עם תגובות דחק אביוטי בגידולים.

פרופסור מרטין וויה הוא פרופסור לאקולוגיה צמחית ב-SLU וחלק גדול ממחקריו עוסק ביעילות השימוש במשאבים ועמידות למתח של גידולים חקלאיים.

בפרויקט הם יתרמו במומחיותם באקולוגיה, גידול וניהול יבול. באופן ספציפי, הם יהיו אחראים להשוואה של זני חיטה מקומיים עם זנים מסחריים מודרניים שגודלו כדי להתמודד עם לחצים אביוטיים כמו בצורת.

תרומה להתמודדות עם נזקי משבר האקלים

עם התפשטות המדבור ברחבי העולם בכלל, וצפונה מאזור באר שבע בישראל בפרט, הופך גידול החיטה מזנים אירופאים או אמריקאים הזקוקים לכמויות גדולות של מים, למורכב יותר ודורש יותר ויותר שימוש בהשקיה. עובדה זו גורמת בסופו של דבר להתייקרות החיטה, הקמח והלחם.

השבה של זני מורשת המותאמים גנטית להפקת יבול משמעותי בתנאים שחונים ובאזורי דלי ממטרים באמצעות חקלאות מסורתית בהר הנגב, עשויה לתרום משמעותית להתמודדות עם הנזקים לענף החקלאות שעומד בבסיס התזונה של כולנו.

הצלחת הפרויקט עשויה להביא לשינוי רדיקלי בתמהיל זני החיטה הנזרעים בישראל, וכבר היום יש מספר חברות הפצת זרעים שמתעניינות בתוצאות המחקר.