fbpx

הסדרת התיישבות בדואית בהר הנגב

תחום המיזם:קהילות הבדואים
סטטוס המיזם: פעיל
מועד התחלה: אוקטובר 2018

עמותת קשת מייצגת משפטית ותכנונית, שתים מקהילות התושבים הבדואים של הר הנגב

רקע

במרחב שבין מדרשת בן גוריון ומצפה רמון מתגוררים כ- 1250 אזרחים בדואים השייכים ברובם לפלגי הסראחין והזאיאדין של מטה שבט עזאזמה. רובם בארבעה כפרים לא מוכרים: רמת ציפורים, עבדה, משולש נחל חווה וואדי אריכא הממוקמים לאורך ציר כביש 40.

משנות ה- 50 של המאה ה- 20 נאלצו הבדואים בהר הנגב להתאים את מיקומם ותנועתם במרחב, למציאות החדשה שנוצרה בעקבות הקמת בסיסי צה”ל וסגירת שטחי אימונים, הכרזה על שמורות טבע ושטחי אש. החל משנות ה- 70 נאלצו התושבים הבדואים בהר הנגב להתמודד עם אכיפה ועם מגבלות שהושתו עליהם, וכללו גם העברת משפחות מעומק השטח לאזורים קרובים יותר לציר דרך 40.

אורח החיים המסורתי אותו מנהלים הבדואים תושבי הר הנגב ומורשתם, קשורים לסביבה הייחודית של המרחב. הידע האצור עדיין בקהילות בתחומי גידול בעלי החיים, מלאכות מסורתיות, הכרת צמחי התבלין וצמחי המרפא, החי והצומח במרחב, הקרקע, מיקרו-אקלים ומשטר המים, הינו ידע מקומי המהווה משאב חשוב לפיתוח בר קיימא. ידע מקומי זה והמסורת הבדואית הנטועים במרחב בו נשתמרו שרידי תרבויות מדבר של נוודים, הינם חלק מנוף התרבות של המרחב, וטמון בהם פוטנציאל לתרומה משמעותית לתיירות האזור.

על אף, הבטחות סיכומים והחלטות ממשלתיות לאורך השנים, מושבן של קהילות הבדואים במרחב הר הנגב מעולם לא הוסדר על ידי מדינת ישראל.

הסדרת התיישבות בדואית בהר הנגב
הפגנת תושבים למען הסדרת התיישבות בדואית בהר הנגב

תכנית הסדרה נוכחית

בישיבת הולנת”ע (הועדה הארצית לתכנונים עקרוניים) ביום ה 29.12.2015 – התקבלה החלטה, בלחץ נציגי משרד הביטחון ומשרד החקלאות, שדחתה את הצעת מנהל התכנון להקמת ישוב קבע אחד ושלוש שכונות מרוחקות, אשר נועדה להסדיר את נקודות ההתיישבות במקומן ותחת זאת אימצה את הצעה לישוב קבע אחד ברמת ציפורים, כאשר שלושת נקודות ההתיישבות האחרות הוגדרו כמתחמי תיירות עתידיים.

לאחר שנתיים, באוקטובר 2017, התניעה הרשות להסדרת התיישבות הבדואים את תהליך התכנון לאור החלטת הולנת”ע. לאור שינוי ייעודי הקרקע בתמ”א 35, החליטו גופי התכנון להקים את ישוב הקבע בעבדה שבה מתגורר ריכוז האוכלוסייה הגדול ביותר אשר מגיע לכ-50% מכלל האוכלוסייה הבדואית במרחב.

לאור הפערים שנצפו, בין רשויות התכנון, לבין התושבים הבדואים, הקושי להבין את השפה התכנונית ודלות האמצעים לקחת חלק בהליך התכנוני, התגייסה עמותת קשת ללוות בתהליך את שתי הקהילות הדרומיות  – קהילת משולש נחל חווה וקהילת ואדי אריכא.

כיום מעניקה העמותה ייצוג משפטי ותכנוני באופן רשמי, כאשר המימון למימוש הייצוג מגיע הן מהתושבים הבדואים עצמם והן מתורמים פרטיים.

במסגרת הייצוג, מקיימים נציגי העמותה מפגשים קבועים עם התושבים, עוקבת אחר תהליך התכנון ומעבירה עדכונים שוטפים למיוצגיה וכן מופיעה בשמם בוועדות התכנון השונות.

דרישה לאחריות על קיום משותף - התיישבות בדואית בהר הנגב
דרישה לאחריות על קיום משותף – התיישבות בדואית בהר הנגב

סטטוס

2019

לאחר דיונים מקדימים בוועדות המקומיות והמחוזיות, התקיימו דיונים, בועדות הארציות,  באשר לשינוי בתכנית מתאר מחוזית 14/4 המבקש להגדיר את עבדה כישוב הקבע ואת המוקדים התיירותיים בשאר שלושת הנקודות. על פי קביעת המועצה הארצית, הומלץ לממשלת ישראל על הקמת הישוב. מאחר ובתקופה זו מכהנת ממשלת מעבר בלבד, אין באפשרותה להכריז על הקמת הישוב.

עם כינון ממשלת קבע והכרזה על הקמת הישוב על ידה, יופקד השינוי לתמ”מ להתנגדויות. עם אישורו, יוכנו ויופקדו תכניות מפורטות לישוב הקבע ולמוקדי התיירות.

בכוונת העמותה להגיש התנגדות לתכנית זו, התנגדות אשר תכלול את העקרונות הבאים:

  1. התכנית תוגדר כתכנית לשימור התרבות הבדואית של הר הנגב, שכן מדובר בתרבות הנמצאת בסכנת הכחדה.
  2. תכניות מפורטות של ישוב הקבע יופקדו ו/או יאושרו בד בבד עם התכניות למוקדי התיירות ולא בנפרד.
  3. יותרו מגורים למפעילי מתחמי תיירות משפחתיים במוקדי התיירות.

מאחר ובתקופה זו מכהנת ממשלת מעבר בלבד, אין באפשרותה להכריז על הקמת הישוב ואנו ממתינים לכינון ממשלה כאמור ולהחלטתה בעניין זה.

2020

עם הקמת ממשלת נתניהו בשנת 2020 ומינוי עמיר פרץ לשר הכלכלה, הועברה הרשות לפיתוח ההתיישבות הבדואית לפעול תחת משרדו. פרץ שאף להעביר החלטת ממשלה להכרה בשלושת הכפרים.

העמותה ניסתה להשפיע על נוסח ההחלטה והעבירה ניירות עמדה מטעם תושבי הקהילות המיוצגות ללשכת שר הכלכלה ולמנכ”ל משרדו, מר דוד לפלר, ונציגים מטעם העמותה אף נפגשו עם לפלר והציגו לו את עמדת התושבים – חזרה לתכנית השכונות המרוחקות של מנהל התכנון משנת 2015.

לבסוף, נוסח ההחלטה של פרץ כלל לא עלה לדיון הממשלה מאחר ומפלגות הימין בממשלה זו (ימים ספורים לפני התפרקותה) , חישקו את החלטת ההכרה עם דרישתם להכרה ב 70 מאחזים לא חוקיים של מתנחלים בגדה המערבית, דרישה לה התנגד בתוקף שר הביטחון דאז, בני גנץ.

2021

לאחר המתנה של למעלה משנתיים, במסגרת ההסכם הקואליציוני בין מפלגת יש עתיד למפלגת רע”מ, הוסכם על כך שתוך 45 יום תגובש ותאושר החלטת ממשלה להכרה בשלושה כפרים לא מוכרים בנגב – רח’מה (הסמוכה לירוחם) חשאם אזאנה הסמוכה לבאר שבע והישוב עבדה, ישוב הקבע המיועד לאוכלוסית הקהילות הבדואיות של רמת הנגב.

טרם קבלת ההחלטת הממשלה, פנתה העמותה בשם התושבים המיוצגים, למספר רב של גורמי ממשל מתוך נסיון להשיב לשולחן הדיונים את תכנית מנהל התכנון משנת 2015, אשר הגדירה את מקום מגורי הקהילות כשכונות מרוחקות של ישוב הקבע. למרות נסיונות אלה, קיבלה הממשלה בתאריך 3.11.2021, החלטה הממשיכה להגדיר את הקהילות כ”מוקדי תיירות” תוך ציון מפורש מוקדי החקלאות והתיירות לא ישמשו למגורי קבע.

בנוסף, קבעה החלטת הממשלה (לדרישתה של שרת הפנים, איילת שקד ממפלגת ימינה) כי תגובש תכנית שתבטיח הסכמה מראש של לפחות 70% מסך האוכלוסייה המיועדת לקליטה ביישוב, להתכנס לתוך תחומי הישוב. דרישה זו מחייבת את משרדי הממשלה לקיים משא ומתן מול נציגי התושבים, בו יוחלט על מתווה מוסכם.

עד כה, למרות פניות חוזרות ונשנות למשרד הרווחה, כחודשיים מיום החלטת הממשלה, טרם נפגש גורם ממשלתי כלשהו עם התושבים או נציגים של העמותה.

נכון לעכשיו, תושבי קהילות הלווין של היישוב עבדה (הקהילות המיוצגות ע”י העמותה וקהילת סאהל אל-בגאר/רמת ציפורים) , מסרבים לכל הסכמה להתפנות לישוב הקבע, עד שיוצג להם מתווה העונה על דרישות המינימום:

  • הכרזה על התכנית כתכנית לשימור המורשת הבדואית של הר הנגב
  • הפקדה ואישור של תכניות מפורטות למוקדי התיירות בד בבד עם התכניות המפורטות להקמת ישוב הקבע
  • הגדרה ברורה של היקף הקרקעות עבור מוקדי התיירות
  • הגדרה ברורה של זכויות במקרקעין ושימושים תיירותיים וחקלאיים בחלקות משפחתיות במוקדי התיירות
  • הכרה במשפחות, כמפעילות של מתחמים תיירותיים ולהתיר מגוריהן במתחמי התיירות במוקדי התיירות
  • הגדרה ברורה של זכויות במקרקעין ושימושים תיירותיים וחקלאיים בחלקות משפחתיות בישוב הקבע

קהילות אלה מהוות למלעלה מ 45% מהאוכלוסיה הבדואית בהר הנגב, כלומר, ללא הסכמתן, אין סיכוי בתנאים הנוכחיים, להגיע לסף ההסכמה הקבוע בהחלטת הממשלה.

במקביל, העמותה פועלת בזירה המחוזית ובצירוף מקרים, ביום החלטת הממשלה (3.11.2021), קיימה סיור של 6 שעות, בכל קהילות הר הנגב עבור חברי הוועדה המחוזית ואנשי מחוז דרום של מנהל התכנון. הסיור כלל ביקור במתחמים משפחתיים ומפגש בלתי אמצעי של אנשי המחוז עם התושבים עצמם, כדי לשמוע ממקור ראשון על התקוות, השאיפות והמצוקות של נציגי הקהילות.

ניכר כי המשתתפים הבינו לעומק את הסוגיות ורצונות התושבים ואנו מקווים כי תובנות אלה יובאו לידי ביטוי בעתיד, עם תחילת העבודה על תכניות המפורטות לישוב הקבע ולמוקדי התיירות.

2022

לאחר קבלת החלטת הממשלה הראשונה ניסחה והפיצה עמותת קשת נייר עמדה נוסף ביחס להחלטה זו. בנייר עמדה זה אנו מבקשים לשוב ולהדגיש, ביתר שאת, את נושא שימור התרבות הבדואית בהר הנגב, הנמצאת בסכנת הכחדה.

שוב ביקשנו ממשרדי הממשלה, ובראשם משרד הרווחה, לתת כלים סטטוטוריים לשימור תרבות ייחודית זו, שהינה חלק בלתי נפרד מהנוף התרבותי של המדבר הישראלי. לצערנו נתקלנו באטימות מוחלטת וחוסר הקשבה.

באפריל 2022 קיבלה ממשלת ישראל החלטה שניה בדבר הקמת ישוב הקבע ובה גם אישררה את מתווה הדרישה ל 70% הסכמה ל”פינוי מרצון” וזאת למרות שמנתוני הרשות לפיתוח ההתישבות הבדואית, הכלולים במתווה, עלה בבירור, שהתושבים שמחוץ לעבדה, מתנגדים נחרצות לעקירתם אל ישוב הקבע.

משניתנה החלטת הממשלה, החלו מוסדות התכנון בקידום תכנית ההכרה בעבד. בתחילת 2023 הופקדה תכנית עבדה ומוקדי התיירות להתנגדויות. התכנית כללה העתקת סמל הישוב שהובטח לקהילת רמת ציפורים אל עבדה והגדרת שלושת הקהילות האחרות – רמת ציפורים, נחל חווה ונחל אריכא, כמוקדי תיירות לחקלאות ללא מגורים.

בנובמבר 2022 הגישו 148 תושבי הקהילות, יחד עם עמותת קשת, יחד עם האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום התנגדויות לתכנית, בתקווה שחברי הועדה לתכנונים עקרוניים (ולנת”ע) יקשיבו לטענותיהם בדבר הנזק הצפוי מאישור התכנית.

2023

הדיון בהתנגדויות התקיים ב 13.6.2023. לכאורה היה נדמה לנוכחים שחברי הוועדה מקשיבים קשב רב לטענות שהועלו כנגד התכנית ובהמשך יקיימו דיון ענייני בהן. אך עם קבלת מסמך ההחלטות, גילינו כי ההחלטה הוכנה מראש ולמעשה היתה העתקה לקונית, כמעט ללא שינוי, של המלצות הוועדה המחוזית דרום לדחות את טיעוני המתנגדים על הסף, ללא כל התייחסות עניינית.

התכנית קיבלה תוקף באוגוסט 2023.

מתוך דברי עזרי קידר, מנכ”ל עמותת קשת, בדיון בהתנגדויות בולנת”ע:

האנשים שנמצאים כאן בדיון הם שריד אחרון לתרבות הסמי-נוודית שהתקיימה בנגב במשך מאות שנים והיא חלק בלתי נפרד מנוף התרבות המדברית של הר הנגב. התרבות הזאת נמצאת כיום בסכנת הכחדה חמורה. תוך פחות משנות דור אחד התרבות הזו עלולה להעלם לחלוטין. האנשים האלה רוצים לשמר ולשמור על תרבותם ומבקשים מכם, מוסדות התכנון, כלים סטטוטורים שיסייעו לשמרה. התכנית המוצעת כאן היום, מבטיחה כלים סטטוטורים להכחדת התרבות הבדואית בהר הנגב.

על מוסדות התכנון רובצת אחריות כבדה ועליהם לבחון בחינה מעמיקה את התוצאות החברתיות והכלכליות של תוצרי התכנון המאושרים תחת ידם. לא ניתן לנתק השפעת מהלכי התכנון עבור החברה הבדואית; העיור, הציפוף והשינוי התרבותי הקיצוני באורח החיים, מהתופעות החברתיות השליליות שאנו עדים להם במקומות כמו רהט, שגב שלום, תל שבע, חורה או לקיה. תופעות קשות שסובלים מהם אזרחים בדואים ויהודים כאחד והמדינה, על אף השקעת מאמצים ומשאבים אדירים באכיפה, נכשלת בהתמודדות איתן, כשלון כואב ומדמם. כיום, התופעות האלה שוליות בקרב קהילות הר הנגב וראוי לקדם פתרונות תכנוניים שיתמכו במציאות הזו.

לתושבים לא נותרה ברירה, אלא לפנות לבג”צ בעתירה כנגד התכנית. העתירה הכוללת 84 עותרים מקהילות נחל אריכא ונחל חווה ואת הארגונים המייצגים, הוגשה בתחילת פברואר 2024. בית המשפט הורה למדינה להשיב לעתירה עד לתחילת אפריל 2024.

טעוני העתירה המרכזיים הם:

  • אפליה בתכנון, ביחס להיצע הרב של ישובים יהודים ברמת הנגב
  • הפרה של אמנות בינלאומיות עליהן חתומה מדינת ישראל
  • קבלת החלטות תכנוניות על בסיס נתונים שגויים

אנו מקווים כי בית המשפט, בניגוד למוסדות התכנון ומשרדי הממשלה, יטה אוזן קשבת לפניות ולדרישות של התושבים, כך שניתן יהיה להגיע להבנות, להוציא את ההחלטה לפועל בהקדם האפשרי ובאופן שאינו הרסני למאמצי השימור התרבות הבדואית בהר הנגב.

מסמכים לעיון

לתרום לכל מה שקשת עושים
בתרומה חודשית או חד פעמית

לפגוש את האנשים של קשת

הרצאה לקבוצות על אקטיביזם סביבתי וחברתי במצפה רמון והר הנגב

לא נמצאו פוסטים מקושרים
לתרום לכל מה שקשת עושים
בתרומה חודשית או חד פעמית

לפגוש את האנשים של קשת

הרצאה לקבוצות על אקטיביזם סביבתי וחברתי במצפה רמון והר הנגב

מגיעים לבקר במצפה רמון?

מעוניינים להעשיר את הביקור בתוכן מקומי מרתק? נשמח לפגוש אתכם ולספר לכם את סיפורה של עמותת קשת.

דילוג לתוכן