צינור קצא"א חוצה את הנגב מאילת עד עד אשקלון. הצינור והמסופים של החברה לחופי אילת ואשקלון הם תשתית רעועה וישנה המסכנת שטחים פתוחים רגישים, שמורות טבע, את הסביבה הימית ומתקני תשתית קריטיים.
לחברת קצא"א, שמטרותיה מסחריות, היסטוריה ארוכה של תקלות ודליפות נפט שזיהמו קרקעות ופגעו בבתי גידול בשטחים הפתוחים, דוגמאות מוכרות הן הדליפה בשמורת עין עברונה והדליפות בנחל צין.
בשל כל אלו אנו מגדירים את צינור הנפט כ"פצצה מתקתקת" שהינה סכנה, לבריאות הציבור, לפרנסת תושבי אילת והנגב ולא פחות חשוב, סכנה ממשית ומיידית לאוצרות הטבע של כולנו.
עמותת קשת היא חלק מקואליציית ארגוני סביבה שהתגייסה להגן על משאבי הטבע, שקצא"א מסכנת, למנוע מהממשלה את הגדלת כמויות השינוע, למנוע את ביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת" ולהתריע בפני הממשלה והציבור על מצב הצינור הבעייתי. עמותת קשת בפרט, לקחה על עצמה להרחיב את התפיסה ואת המודעות הציבורית, לסיכונים הטמונים בפעילות קצא"א ברחבי המדבר הישראלי ולכך שהם אינם מצטמצמים אך ורק לנקודות הקצה באילת ואשקלון, אלא מאיימים על הנגב בכלל, ועל שטחים רגישים ושמורות טבע מדבריות בפרט.
מי היא קצא"א?
חברת קו צינור אירופה אסיה נוסדה בשנת 1968, כחברת קו צינור אילת אשקלון, על מנת להוות גשר יבשתי להובלת נפט גולמי ממקורות ההפקה במפרץ הערבי ללקוחות באירופה. מערכת קווי הדלק של קצא"א להובלת נפט גולמי כוללת 3 קווים. הגדול מביניהם הוא קו "42 באורך 254 ק"מ, המחבר את נמל הנפט לחוף ים סוף עם נמל הנפט באשקלון, אשר לחוף הים התיכון. שני הקווים הנוספים מזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. החברה מפעילה שני נמלי נפט ושני מכללים עם נפח אחסון כולל של 3.6 מיליון מטרים מעוקבים לנפט גולמי ומוצרי דלק.
תשתית ההולכה הישנה והנשחקת של קצא"א הונחה סמוך להקמתה, לפני יותר מחמישים שנה. לפי תוצאות בדיקה שערכה החברה בשנת 2019, התגלו בצינור קו 42" שמוליך מאילת לאשקלון, למעלה מ 28,000 פגמים כתוצאה מאיכול ושחיקה, בטווח של 10% עד 80% מעובי דופן הצינור.
אירועי דליפת נפט – אסונות אקולוגיים חמורים
לאורך השנים, יש לחברה היסטוריה עגומה ומדאיגה של אירועי דליפת נפט ותזקיקי נפט, בהם דלפו כמויות בלתי נתפסות של נפט גולמי או תזקיקים ומקרים אלה שידועים לציבור, זיהמו באופן חמור שמורות טבע ושטחים רגישים בהיקפים מבהילים.
כל אירוע זיהום כזה ופעולות השיקום שבאות בעקבותיו, גורמים נזק בלתי הפיך לאזור המזוהם. באסון שמורת עין עברונה בדצמבר 2014, נפרץ צינור הנפט של החברה וחמישה מיליון מ"ק נפט, הציפו את הכביש לאילת, את שמורת עין עברונה והגיעו עד לממלכת ירדן. הנפט הגולמי שדלף, פגע קשות בשמורה, גרם לנזק אדיר לעצי השיטים והדקלים הנדירים שבמקום ולחי והצומח. חלק מתושבי האזור, ובהם תושבים מירדן, אושפזו בבתי חולים לאחר שחשו ברע. במסגרת פעולות השיקום פונו מהשמורה כ-55 אלף טון קרקע.
על-פי הערכה, יעברו עשרות שנים עד לתיקון הנזק. המשרד להגנת הסביבה הגדיר את האירוע בבאר אורה כאחד מאסונות הטבע הקשים ביותר שארעו בארץ. בעקבות האירוע הוגשו תביעות יצוגיות נגד קצא"א שהסתיימו בהסכם פשרה לפיו החברה תשלם 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים, לפיצוי הציבור.
ב- 2012 שכרה קצא"א את שירותיה של חברת "מרינה דרומית דיוורס" על מנת שתסיר מפגעים בנקודות קשירה של אוניות נפט. העבודות נעשו ללא אישור רשות הטבע והגנים, ובמהלכן נחתכו חמש כלונסאות שנפלו למים ופגעו ביותר מאלפיים אלמוגים ששיקומם יימשך שנים רבות. עבודה כלכלית שערכה חברת DHV-Med ב-2024, מגלה כי התוכנית המסוכנת להרחבת שינוע הנפט במפרץ אילת ובים התיכון, עלולה לגרום לנזק של כ-11 מיליארד שקל ולפגיעה אנושה בכלכלת העיר אילת ובשונית האלמוגים.
חיסיון גורף בשם ביטחון המדינה
חברת הנפט קצא"א, שהיא למעשה חברה בבעלות ממשלתית ופרטית, פעלה תחת חיסיון מטעמי בטחון המדינה מאז שנות החמישים כחברה משותפת לאיראן ולישראל. בצל החיסיון, מוגבל רוב המידע שהציבור יכול לדעת על פעילותה, לרבות כמויות וסוגי חומרים מסוכנים שמאוחסנים בסמוך לאילת ולאשקלון, הפעילות העסקית של החברה, והערכות החברה לטיפול במקרי חירום ובאסונות סביבתיים. קצא"א השתמשה עד היום בחיסיון כדי לפעול בחוסר שקיפות גם בתחומים שאינם ביטחוניים.
באפריל 2024 דנה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהארכת החיסיון על קצא"א. החברה ומשרד האוצר ביקשו הארכה של החיסיון המוחלט על פעילות החברה בחמש שנים! בזכות פעולת מטה ארגוני הסביבה הוגשו כ-400 הערות ציבור שנשלחו על ידי פעילי וארגוני סביבה, תושבים ואזרחים לממשלה.
בעקבות כך, ועדת החוץ והביטחון צמצמה את צו החיסיון בנושאים הקשורים לקצא"א, כך שמידע חיוני על החברה ועל פעילותה יוכל להגיע לציבור. בנוסף, החליטו חברי הוועדה להאריך את תוקף הצו עד לחודש יוני 2025, כלומר בשנה אחת בלבד ולא בחמש שנים כפי שדרש משרד האוצר. במסגרת צמצום צו החיסיון על חברת הנפט הוחלט כי המידע שיותר בפרסום יכלול, בין היתר, אישור על ביצוע בדיקות תקופתיות של ציוד, פנקס הדרכות אודות תנאי היתר הרעלים ויומן אירועים סביבתיים; אישורים בדבר פסולת מסוכנת, מסמכי היערכות לחירום ותגובה מידית לאירועי חומרים מסוכנים, פנקס תיעוד תרגילים ותחקירי תרגילים.
מידע נוסף, שיאושר לפרסום בניגוד לעבר הוא תחקירי אירועי חומרים מסוכנים; סקרים סיסמיים וסקרים גיאולוגיים המעידים על עמידות חוות המכלים, הצינורות והמסוף הימי לרעידות אדמה, נהלי בטיחות ונהלים למניעות תאונות ודליפות במסופים הימיים ובחוות המכלים.
בקשת חופש מידע לגילוי מיקומי 28,000 פגמים בצינור
בהתאם לצמצום נושאי החיסיון של קצא"א, הגישה עמותת קשת בפברואר 2024, בקשת חופש מידע, באמצעות עו"ד חיה ארז. הבקשה כללה דרישה לקבלת מידע בדבר תוצאות הבדיקות לגילוי פגמים בתשתית קצא"א. בדיקות אלה מתקיימות אחת לחמש שנים והאחרונה שבהן התקיימה ב 2019. בבדיקה זו התגלו, כאמור, 28,000 פגמים בעובי דופן צינור 42" המוליך נפט גולמי.
הבקשה דרשה לקבל מידע לגבי מיקומם המדויק של כלל הפגמים לאורך הצינור, כאשר מטרתנו היא לנתח את ריכוז הפגמים וחומרתם, במיוחד באזורים פתוחים רגישים אקולוגית ובשמורות טבע, אותן חוצה הצינור. מיפוי כזה יוכל להציע על נקודות כשל אפשריות המסכנות שטחים אלה בדליפה של נפט ולמנוע מבעוד מועד אסונות דוגמת האסון בעין עברונה, תוך דרישה מקדמית מקצא"א להציג תכנית עבודה למזעור סיכוני דליפה, בהתאם לחומרת ריכוזי הפגמים ותעדוף לפי רמת הרגישות של השטח המאויים.
לצערנו, בתשובתה לבקשת חופש המידע (לאחר 4 חודשים!) בחרה קצא"א להשחיר את מיקומי הפגמים בתואנה שהמידע יחשוף את תוואי הצינור ובכך יפר את חיסיון המידע ויפגע בביטחון המדינה. אך בקצא"א כנראה שכחו, שתוואי הצינור הוא מידע גלוי לציבור מכוחו של תיקון מספר 114 לחוק התכנון והבניה ומפורסם במסגרת מסמכי תכנית קצא"א 1000 באתר מנהל התכנון.
למרות ההשחרה, המידע שהתקבל יאפשר לנו להציג את המידע ולאתר מוקדי סיכון של הפגמים בצינור קצא"א ואנו נפרסם אותם לאחר שנסיים לעבד את המידע.
המאבק כנגד הגדלת השינוע
בעקבות הסכמי אברהם, קצא"א מבקשת להגדיל את הכמויות שהחברה תשנע דרך הצנרת ותשתיות האחסון שלה בעשרות מונים. בהסכם עם MedRedLB קצא"א, הבטיחו לשנע עד 20 מיליון טון נפט ועוד 2 מיליון טון של תזקיקים (דלקים). הגדלת השינוע אינה מיועדת עבור משק האנרגיה הישראלי או הביטחון האנרגטי של ישראל, אלא בעיקר לצורך יצוא והגדלת ריווחי החברה, תוך התעלמות מוחלטת מהסיכונים הגלומים בכך לשטחים פתוחים, לשמורות טבע, לסביבה הימית ומתקני תשתית קריטים לחופי אילת ובאשקלון ותושבי הערים הללו וכלכלתן.
בנובמבר 2020 הוציא המשרד להגנת הסביבה, מסמך מקיף בנושא הסיכונים הגלומים בהגדלת השינוע ובעקבותיו קבע המשרד מדיניות של אפס תוספת סיכון למפרץ אילת.
למרות קביעה זו, פועלת קצא"א, באמצעות משרדי ממשלה שונים (לשכת רוה"מ ומשרד האוצר בעיקר), לאשר ולממש את הגדלת השינוע. מנכ״ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, דרש מהשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לבטל את מדיניות ״אפס תוספת סיכון״ המגבילה את כמות הנפט שיכולה חברת קצא"א לשנע במפרץ אילת, תוך הגברת הסיכון לחופי העיר והטבע הימי שלה.
ביולי 2024, הסתבר כי משרד ראש הממשלה יוזם הצעת מחליטים שתביא לביטול מדיניות המשרד להגנת הסביבה, כדי לאפשר לקצא"א לשנע כמויות נפט ותזקיקי נפט ללא כל הגבלה או התחשבות בסיכונים האפשריים. בעקבות כך, התגייס מטה המאבק בהגדלת כמויות השינוע, ובכלל זה גם עמותת קשת, כדי למנוע את הדיון בהצעת המחליטים ולהכשילה.
המטה יזם כינוס חירום של השדולה הסביבתית בכנסת. הכנס התקיים 10.7.2024, בהשתתפות אפרת קדם-סילברט, ראש תחום תכנון וסביבה בעמותת קשת ובו דרשו מהממשלה ביטול מיידי של הדיון בהצעת המחליטים.
שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה
בהמשך, נקבעה פגישה של ראשי קואליציית ארגוני הסביבה, הם השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן. בפגישה הועלה הצורך לעמידה איתנה של המשרד, בשיתוף פעולה עם הארגונים, כנגד הכוונה להגדלת השינוע, תוך התעלמות מוחלטת מהסיכונים הכרוכים בו. בעקבות הפגישה פרסם המשרד את ההודעה הבאה:
המשרד להגנת הסביבה קיבל החלטה ליישום מדיניות 'אפס תוספת סיכון' באופן מאוזן. כך למשל, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המשרד נתן אישור פרטני להגדלת כמויות הנפט הגולמי מעבר לכמות המותרת בהיתר, ולפריקה זמנית של מכליות תזקיקים, לצורכי המשק בישראל בעת מצב החירום. בפועל, מאז נובמבר 2023 לא נכנסו כלל מכליות נפט גולמי או תזקיקים למפרץ אילת. השרה הבהירה, כי אין לנצל את מצב החירום להעביר החלטה שעניינה שגרה וכי אין כל דחיפות ובהילות, שכן גם כך, בפועל, מכליות נפט לא נכנסות למפרץ אילת.
השרה להגנת הסביבה: "למרות שהמשרד ביקש מהצוות הבין-משרדי שלא להשתמש בסקר הסיכונים של קצא"א, שהמשרד דחה מקצועית פעמיים ולא אישר אותו, הם הכניסו את הנתונים של קצא"א כעובדה. הצוות שמע את כולם, אבל לא הכניס שיקולים סביבתיים. מדובר בהגדלת נפט שהיא מסחרית בלבד, ואנחנו לא קיבלנו אף עמדה המשכנעת אותנו שזה נועד לצורכי המשק, הביטחון האנרגטי והצרכים של האוכלוסייה בישראל. מההסכם הזה לא תגיע תוספת לצרכי המשק, וטרם הוכח לנו אחרת. מה הצרכים האנרגטיים של מדינת ישראל? האם פוגע בבריאות? האם ביחסי החוץ? אנחנו לא השתכנענו בנחיצות ולא הוצבה אף עמדה כתובה ורשמית בנושא. אנחנו יודעים בפירוש שההשפעות לסביבה הימית ולבריאות הציבור יהיו הרסניות. אף תועלת לא תשווה לנזק שייגרם למשאבי הטבע ולבריאות של כולנו, תושבי אילת וכלל ישראל.
בסופו של דבר, לעת עתה, בוטל הדיון בהצעת המחליטים ומטה המאבק עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות וממשיך להיערך למניעת הגדלת השינוע.
יולי 2024 – דליפת דלק סמוך למכתש רמון
בתאריך 10.7.2024 התרחשה דליפה של תזקיקי נפט מתשתית קצא"א סמוך למכתש רמון.
למיטב ידיעתנו, הצינור בנקודה זו נחשף על מנת לבצע עבודות ונותר חשוף. עוד הובא לידיעתנו כי קצא"א ביצעה עבודות במקום יומיים קודם לכן. אנו מצאנו את הצינור בנקודת הדליפה מכוסה עפר תחוח ובולדרים גדולים המונעים את הגישה אליו. על פני השטח, העפר נראה יבש אך תחוח וניכרו עקבות הטרקטור על פני השטח. בקרבת ערימת הבולדרים, נישא באוויר ריח חזק של נפט/דלק. חפרנו כ-5 ס"מ בקרקע במרחק של כ-20 מ' מהצינור ומצאנו עפר לח ספוג בדלק (ככל הנראה דס"ל).
הערוץ שזוהם מוביל ישירות לפרסת נקרות, אחד מאתרי התיירות והטבע המרשימים בשמורת מכתש רמון. המשמעות היא שבשטפון הראשון בחורף הקרוב, פרסת נקרות, המסלול הפופולארי ביותר לטיולים במכתש רמון, עלולה להתמלא בזיהום של דלקים. מאחר ונחל נקרות זורם עד לערבה וים המלח, גם מסלולי ארץ בראשית במזרח הרמון עלולים להיפגע, ופוטניצאל השטח העלול להזדהם ברחבי הנגב הוא עצום.
למיטב ידיעתנו, אנשי מקצוע, הן מהמשרד להגנת הסביבה והן מרשות הטבע והגנים דגמו קרקע במרחב לבדיקה, רק לאחר שקצא"א ביצעה עבודות עפר בנקודת הדליפה. במהלך מפגש קואליציית ארגוני הסביבה במשרד להגנת הסביבה, הנחנו דגימת קרקע מצחינה מדלק על שולחנה של השרה סילמן, בקריאה לבירור וחקירת האירוע התמוה מול קצא"א.
נכון לחודש יולי 2024 עמותת קשת בוחנת הליכים משפטיים כנגד קצא"א בשל הדליפה מדרום למכתש רמון.
