בהר הנגב מתקיימת כבר שנים עבודה ארוכה ומורכבת של בניית אמון, שכנות ושותפות בין הקהילות הבדואיות, הרשויות והמדינה. דווקא בגלל זה, מדיניות של צווי הריסה אינה יכולה להיתפס רק ככלי של אכיפה.
רק במהלך חודש יולי התקבלו כ-50 צווי הריסה בכפרי הר הנגב, בזמן שתהליכי התכנון וההסדרה באזור נמשכים כבר שנים ועדיין אינם נותנים לתושבים מענה מספק.
אנחנו בקשת מחזקות ומחזקים את ערן דורון- Eran Doron, ראש המועצה אזורית רמת הנגב, על העמדה הברורה שהציג במכתב ועל הקריאה לעצור את ההריסות ולקדם פתרונות אמיתיים.
כמי שפועלים כבר שנים לצד הקהילות הבדואיות בהר הנגב, אנחנו מכירים מקרוב את המחיר של חוסר הוודאות המתמשך. צווי הריסה אינם משפיעים רק על בתים. הם משפיעים על משפחות, על היכולת לתכנן עתיד, על תחושת הביטחון ועל האמון שנבנה לאורך זמן.
והאמון הזה חשוב לא רק לתושבי הכפרים. הוא חלק מהיכולת של כולנו לחיות כאן יחד, לקיים יחסי שכנות ולבנות מרחב משותף.
משילות ואכיפה אינן יכולות לבוא במקום תכנון, הסדרה ודיאלוג. הדרך קדימה צריכה להיות דרך של פתרונות מוסכמים, עבודה עם הקהילות ומתן אופק אמיתי לתושבים.
אנחנו מצטרפים לקריאה של ערן דורון – לעצור את ההריסות, לקדם את תהליכי ההסדרה ולשמור גם על הבתים וגם על מרקם החיים המשותפים שנבנה כאן בהר הנגב.
